גבר עם נוצות

מתקרבת אלי בחורה צנומה ושברירית”.שחר “?אני שואל.
“זאת אני .”היא יורה ויושבת.
הסיפור חיים שלה מסובך מדי כדי לגולל על הכתב ורק הסוף שלו בעצם רלוונטי לנו .כשאני אומר הסוף אני מתכוון
למשפט ” :ואז נכנסתי לחדר שלנו ומצאתי אותו מודד את החזייה שלי.”
שחר השברירית שלנו נשואה חמש עשרה שנה לבחיר ליבה ,עם המון אהבה אבל אפס תשוקה .הם כמעט לא
שוכבים ,כמעט לא נוגעים והיא לא יכולה לשים את האצבע מתי זה קרה.
כשהיא הייתה ילדה היא תמיד אמרה שהיא רוצה להתחתן עם החבר הכי טוב שלה” ,בזה הצלחתי ” היא אומרת.
“אבל עכשיו אני גם רוצה שהוא יהיה קצת מאהב “.”עד עכשיו תליתי את זה בלחץ של הילדים ובסטרס בעבודה,
אבל אני חייבת להבין הפעם באמת מה קורה .אם הוא הומו ,נתמודד ביחד ,אם הוא עם אחרת- שהוא יתמודד עם
ההשלכות.”
חוקר פרטי זאת אפשרות אחת במקרה שלה ,טיפול זוגי זאת אפשרות אחרת.
אני מציג עובדות – תשובות של כן או לא ,באיזה שעה למה וכמה .טיפול זוגי נותן פתרון במקרה של חוסר וודאות,
מורכבות נפשית ועזרה בהתמודדות.היא בחרה בי קודם והבטיחה שבהתאם למה שאני מוצא היא תחליט אם
ללכת או לא ,אז אני עולה על הרכב ומתחיל במעקב.
חגי גם הוא ,כמו שחר ,נראה בחור טוב .מאלו שלא יסתבכו בקטטה ,לא יריבו על סיגריה ולא יצפרו שלא לצורך
בכביש.המראה לא מסגיר מה עובר בנפשו של האדם ,אני מזכיר לעצמי ומוציא את המצלמה שתמתין לידי.
הוא בעבודה ,מתקתק במחשב כבר שעות ואני יושב וממתין .כך שלושה ימים של מעקב עוברים להם- עבודה,
בית ,ולישון.
היום הרביעי מגיע לסיומו והוא אורז את הדברים שלו ויוצא לאוטו .שחר באותו היום בישיבה עד מאוחר והילדים
אצל הסבתא.הוא חוזר הביתה ,מארגן תיק שאני לא רואה את תכולתו ויוצא לכיוון תל אביב .אני אחריו.
. שקלים חנייה בעיר הזאת ,לעולם לא אתרגל 40 , הוא מחנה
יוצא לכיוון המועדון כשהתיק עדיין איתו ” .מה יש לו לעשות עם תיק במועדון “?נורה אדומה ראשונה נדלקת לי
ועוברות לי בראש יותר מדי אפשרויות .אני יורד מהאוטו וממשיך מעקב רגלי.
עדיין מוקדם יחסית בחוץ אבל המועדון נראה פתוח לחגי .לי לא .הוא נכנס וכשאני מנסה להיכנס דקה אחריו
אומרים לי שהפתיחה רק בעוד שעה.
אני ממתין שעה מחוץ למועדון וכבר מתחיל להבין את הסיפור.
אחרי שעה הדלתות נפתחות כשמסביבי כבר עשרות גברים ונשים בבגדים מינימלים מנצנצים .אני שונה וברגע
שאני מבין את זה אני ניגש לחנות ליד לקנות בגד קצת יותר צמוד וקצת יותר מנצנץ.
אני בפנים ,יושב בשולחן קטן מעץ כשממולי במה שמיד יתחילו בה ההופעות.מצפה לראות את חגי אבל כבר לא
כפי שראיתי אותו במשרד .אני מצפה לבלתי צפוי.
ואז הם מתחילים לעלות ,גברים בלבוש של נשים שרים שירים ומתנועעים על הבמה בחופשיות .אני עדיין לא
מזהה את חגי.
אחרי חצי שעה הוא עולה ,שמלה לבנה ,נוצות ,איפור כבד .אני בטוח שזה הוא.
אני נשאר לכל ההופעה ,לוקח בחשאי כמה תמונות (כי זה אסור )ויוצא החוצה.
“שחר ?אני מצלצל אליה כפי שהיא ביקשה”.הוא מופיע במועדון של הומוסקסואלים .זה חדש לך “? “כן ,”היא עונה
בעדינות “.מה זה אומר מופיע.”?
“מופיע ,על הבמה ,עם בגדים נשיים והכל.”
“אני רוצה לראות ,תשלח לי את הכתובת.” היא מאוד פרקטית שחר ולא משחקת משחקים.
דקות היא מגיעה לשם ,נכנסת כמו בסרט ועומדת מול הבמה .הוא כבר לא עליה אבל היא 25 תוך מבינה את
הקונספט .אני בצד ,מסתכל עליה ולפתע רואה שהיא מזהה אותו ,עומד בצד עם בגדי ההופעה ומבין שנתפס.
המבט השבור שלה שובר גם אותי ולמען האמת גם המבט שלו.
לפעמים אנחנו רוצים להיות גם וגם אבל שתי התוכניות האלו לא עובדות ביחד ,אז צריך להסתיר את אחת מהן.
והסתרה שווה בגידה באמון .מה עושים ?אין תשובה חד משמעית .מה שהלב אומר ומה שפוגע הכי פחות במי שאנחנו אוהבים.